זאת חכמה החיים שדיברנו בה קודם. כאשר ילד יוצר את אותה חכמה החיים מתוך השרדות ומתוך לדעת להבין את החיים למטרת השרדות. אם אנו לוקחים את אותה שואה. היו ילדים שנשארו יתומים ונשארו בחיים מכיוון שאותם אלו ידעו כיצד לשרוד. ידעו כיצד להיות מתוך המחשבה להיות חדים וערמומים.
וכאשר את מדברת על אותם אלו שאותה כפית זהב מונחת בתוך הפה שלהם. ואותם אלו יוצרים את אותו ה-לקבל הכול על מגש של כסף אותם אלו מאבדים את חכמה החיים שלהם.
אותם אלו צריכים ללמוד ולרכוש את אותה חכמת חיים בשלבים מתקדמים של חייהם שלהם.
אם אני מבינה נכון שהצופר הגדול של החיים הוא הסבל?
מכיוון שמסבל אדם צומח, מהסבל אדם מגיע מתוך הקרקעית אל אותם עוצמות ולמטרת צמיחה. לעיתים האדם צריך לראות את הסבל כמתנה מתוך צמיחה.
אם אדם מתחבר לסבל למטרת קושי של שנים על גבי שנים, אותו סבל למעשה יוצר בחייו שלו את ההתכופפות ואותם המצבים של החולשה.
אולם אם האדם יוצר את המהות של אותו הסבל מתוך אותה הפריצה ומתוך אותו השינוי ומתוך אותו ההתפתחות. אותו סבל יהווה עבורו כקרש קפיצה בלבד.