לא יכולתי לנשום. חשתי שאין לי אוויר. ונשימתי נעתקת. הבנתי ברגע הראשון. שאסור לי להיכנס לפאניקה. שעלי לשלוט בתגובה. זאת אומרת לא להיות היסטרית. אולם מרגע זה חשתי שאוויר לא נכנס לראותי וגרוני חסום.אני זוכרת את הפעם הראשונה שקיבלתי התקף חרדה. חזרתי מחופשה בת שבוע ימים. חופשה שבה הכרחתי את עצמי להתנתק מ"חוויות" של בניה ושיפוצים שהשארתי בארץ.