תשובה-אכן כן. כאשר את והנך חווית בראשונה הבנה הבנתית של חוסר קלקול ואת אותה ההבנה שהנך פוחדת להמשיך קדימה. ויצרת בחייך שלך את העצלות מלהלחם. וליצור מצב שאת אמורה להתחיל ולסיים דברים.
אולם כאשר את פורשת באמצע הדרך. באמצע המרוץ של חייך. ומרימה ידיים. את והנך מכניסה בתוכך את האמונה ואומרת אינני יכולה להמשיך קדימה מכיוון שבתוך ההבנה שלי מצב של קלקול. אולם הביני. כל מצב של קלקול מבחינתך נובע מתוך הבנה של אותו תיקון שאת והנך אמורה לעשות.
תיקונים שנובעים מחייך שלך ומחייך בגלגולים קודמים. ואותו תיקון שאת והנך אמורה ליצור באותה עצלות באותה הבנה של הרמת ידיים באמצע הדרך.
אין עלייך לעשות זאת לכן אותה אמונה פנימית שאת לוקה בה מגיעה מתוך ההבנה שאת אמורה ליצור שינוי. וכאשר את מביאה על חייך שלך את אותו השינוי ואת אותה ההבנה שאת והנך מביאה על עצמך לשינוי. אותה מודעות אכן עולה ומציפה אותה בהבנות חדשות ואותם הבנות אכן יוצרות את התיקון הן מחייך שלך והן מחייך של אותם חיים קודמים. וכאשר את עושה את רשימת חייך למען אותם מטלות למען אותה הבנה שאותו אחד אכן מתקיים ואותו שני לא מתקיים. ואותם דברים אכן מתקלקלים לך באמצע הדרך.
את והנך אמורה להבין שכאשר את חיה מתוך מצב שאת מתחילה את דרכך שלך וכאשר תיקון או קלקול מגיע באמצע הדרך הנך ותפקידך לא להרים ידיים ולא להלחם בו עד הסוף.
לאותו סוף יש מטרה הינה ניצחון. נצחון מבחינתך ומבחינת כל אחד ואחד שבאמונתו שלו מבקש ליישם. קושי הינו אבן דרך שאותה אמורים להסיט ולהזיז הצידה. וכאשר לאותה הסתה יש את הנכון לאותה זרימה יש את הניצחון. האם הבנת?