להיות בן חורין
חזרתי הביתה ממצרים לאחר מסע של 10 ימים.
בעצם הגשמתי חלום של שנים רבות. חשתי שאני מאמצת לליבי את מראות מצרים, ומתחברת לזיכרונות עתיקים שהיו טבועים בניצוצות נשמתי. שנים על גבי שנים של ידע, של עוצמה, של תובנה, ושל אור שמתחברים בדרכם כמו חוטי שני לזיכרון עמוק שטבוע בתוך הנשמה שלי. הזיכרון הזה העיר וחיבר את נשמתי לישות עתיקה ובכירה שהתחברה אלי לפני כ- 10שנים. זו הייתה נשמתי שעסקה בריפוי וטיפול בגלגולים קודמים.
כששחזרתי לעצמי גלגולים, הבנתי שכל חיי מתקופת מצרים ועד היום נשמתי עסקה בריפוי וטיפולים. גם היום מתוך המיידעים הרבים שירדו עבורי, קיבלתי דרך טיפולית שנקראת "ספר החיים-חיבור לקלות ולעידן החדש" שמתאימה עצמה לזמן הזה שבו כל אדם צריך לקחת אחריות על חייו, ולעשות הכול כדי להיות מאושר. ("ספר החיים" מכיל 88 תדרים טיפולים שתורמים לסיום תהליכי קושי ומחברים לתחושה של זרימה וקלות). חוויות רבות נשמתי חוותה במסע המדהים הזה למצרים, וחשתי לא פעם שהנשמה שלי עולה למרחבי אל על, ומתחברת לאותם ישויות עתיקות שהיו חלק ממני אז באותם שנים. הרגשתי שאני מגיעה הביתה. למקום הזה שבו התחלתי את הגלגול הראשון שהחל אז בתחילת עידן. היום שאנו נמצאים בסוף עידן, אני חשה עמוק עוד יותר שהמיידעים ששמם "ספר החיים" לא הגיעו סתם בזמן הזה של חילופי אנרגיות, כי יש בכוחם לעזור רבות לבני האדם מתוקף תפקידם לסיים תיקונים ולחבר אותם לתדר של יסוד האוויר שיש בו הבנה רבה וכלים, כיצד לצור תהליכי שינוי. במסעי, התחברתי לתובנות של אז ממצרים העתיקה, ולתובנות של הגלגול הנוכחי, והבנתי עוד יותר שהדרך החשובה להיות בני חורין מקורה מזעקה פנימית משורש הנשמה שהחלה עוד כשהיינו נשמות כלואות בתדר חסום של עבדות. והמטרה העילאית לשחרר את הקושי הרגשי ולהיות בני חורין זה צורך עמוק שדורש בתוכו גם יכולת של שחרור שהמטרה שלו היא חיבור לתחושה של זרימה שמעניקה חיים מלאי שמחה ואהבה. מניסיוני אני מודעת לזה שככל שהנשמה מתפתחת ועולה במרחבי האין סוף, כך גם עוצמת האנרגיה והטיפולים מתחזקת. זמן זה הוא הטוב ביותר עבור כל אדם, להבין כיצד הוא משתחרר מהכובד הרגשי של יציאת מצרים שהוא נושא על גבו. שנים רבות של תיקונים, שנים רבות של קשיים, ושנים רבות של חוסר הבנה שמעיקים על השליחות של כל אדם ואדם בדרך חייו – אלו חייבים להסתיים בזמן לינארי זה. מבחינתי ומבחינת מורות נפלאות נוספות, זה היה זמן נהדר לצאת למצרים, ולחוות את האנרגיה המקודשת דווקא בזמן הזה של פסח. זו תחושה מצמררת לקרוא את האגדה של פסח שעבורי ועבור חברי לקבוצה לא הייתה אגדה אלא מציאות. חזרנו למצרים מתוך מודעות גבוהה שאנו בני חורין, והגענו למצרים כדי לחוות את התחושה של מה זה באמת להיות בני חורין. במדיטציות שחררנו את הנשמות שלנו מכובד רגשי של גלגולים ישנים ויצרנו בתוכם חלומות ובקשות של התחלות חדשות. אולם המשמעות הגבוהה במסע עבורי הייתה כאשר ביקרנו בבית הכנסת איבן עזרא בקהיר. שם חשתי חיבור ועומק רב לשורשים העמוקים של העם היהודי. חג פסח שנקרא חג חרות הפך לחשוב ביותר כאשר שמתי לב שבצידו של שולחן הקודש המילים חרוטות אמרו: "זה המקום שבו נמצא משה בתיבה". פעם כשכל מצרים הייתה מדבר, והנילוס עוד לא מצא את דרכו כנהר של קבע, שט משה בתיבה ונמצא על ידי מרים בדיוק במקום הזה שעליו נבנה בית הכנסת הנפלא הזה. כמה סימבולי הוא הדבר שהגענו לבקר דווקא יום לפני סדר הפסח. חשתי שכל גופי מצטמרר, כאילו תיקון עמוק השתחרר מתוכי כאשר ליבי נשא תפילה לשחרור קשיים ותיקונים, מנשמתי ומהנשמות של כל עם ישראל. המשמעות העמוקה מבחינתי של אותו הרגע הגיע בתקשור, ושם הסבירו לי וחידדו לי שבית הכנסת הזה הוא המקום החשוב ביותר לחיבור שלנו כבני ישראל לשורש הנשמה שלנו, שהחל עוד ביציאת מצרים, מכיוון ששם החלו כל הקשיים של העם היהודי. והביקור מבחינתנו הוא העלאת מודעות גבוהה של המקום מבחינה אנרגטית, מתוך מטרה עמוקה להרגיש כבני חורין. בדיוק כמו שאגדת פסח מבקשת מאיתנו, להרגיש בני חורין. ומה זה בעצם המושג בני חורין אם לא להרגיש משוחררים רגשית נשמתית מכל כבלי הרגש הנמוך שאגרנו כל ימי חיינו וכל הגלגולים שחברו לנשמה שלנו עד היום. בגלגול הזה הגענו לתקן. בגלגול הזה הגענו לשחרר את כל התובנות של הקשיים שנאספו להם מגלגולים של שנים עוד מרגע שבו הנשמות שלנו יצאו ממצרים וחברו לזמן לינארי זה, מתוך מטרה לחוש חופש נשמתי מאותם דפוסי התנהגות של פחדים ואמונות, ולצאת לדרך מתוך חיים מלאי חיים. לא סתם אנו קוראים את האגדה של פסח כל שנה. זה כדי להזכיר לנו מי היינו פעם ומה אנו אמורים להיות. ותפקידנו תמיד לעמוד מול מי "שבא לכלותינו" שהם בעצם הפחדים שלנו להיות אנחנו עצמנו. הפחדים שלנו שמונעים מאיתנו להיות מי שאנו רוצים או צריכים להיות. לא פעם אנו סובבים גם "נשמות טובות" שמנסות להקטין אותנו ולהראות לנו שהם צודקים כל הזמן. לכן זה הזמן להיות בני חורין ולהשתחרר גם מאלו. לחוש בני חורין היא תחושה של חופש פנימי מתוך הבנה של למצוא את נקודת הזמן הנכונה, ולצאת מכבלי הקושי הרגשי. במסע שלי למצרים חשתי שאני מחזקת את השליחות שלי. הרגשתי מאושרת שיש לי את הכלים ואת הידע לעזור לנשמות להתחבר לדרך החיים שלהם, ולתחושה של סיום תיקונים. אין דבר חשוב יותר מלקחת אחריות ולהחליט להיות בן חורין ולהתחבר לתחושת האושר הפנימית. מאחלת לכם הגשמה של חלום, שיהפוך למציאות של חיים. אמן כן יהי רצון באהבה חיותה אפשטיין |
