אותו אחד כאשר הגיע מאותו השליטה והנשלטות מאותו החושך, למעשה יצר את אותם התובנות של חושך, כדי ליצור את אותו המשמעות ולעורר את אותו הזעזוע בבריאה.

מכיוון שכאשר אותו אחד עורר ויצר זעזוע בבריאה אותו אחד למעשה הקים גם בזכותו את אותו העם היהודי, מכיוון שהעם היהודי היה עם יהודי נודד, ויצר את אותה התבוללות ולא הייתה בו את אותם התובנות של אותו המדינה, ובזכותו אותו עם ישראל עלה למודעות עולם.

מכיוון שאם אתם והנכם מסתכלים על אותם התובנות של אותו עם ישראל, לאותה מודעות עולם למעשה אנו יוצרים את אותו המדינה הקטנה, אולם כולם פוחדים מאיתנו, וכולם רוצים ליצור עמנו את אותם המשמעויות, מכיוון שאנו עם סגולה, ואותו אחד בא ליצור את אותה התעוררות של אותו עולם.

וכאשר אותו אחד יוצר את אותו ההתעוררות של אותו עולם, אותם נשמות שיצרו את אותו המוות באותה השואה, למעשה יצרו את אותו החתימה הנשמתית של אותו המוות. חלקם שבו כאן לאותו גלגול נוסף, וחלקם יצרו את אותו המשמעות של גלגולים אחרים אחר כך.

מכיוון שנשמות שיצרו את אותה החתימה הנשמתית וחזרו לאותו גלגול נוכחי, אותם אלו הינם נשמות גבוהות שהגלגול שלהם היה אמור להיות אותו גלגול קצר, למען תובנות ולמען אותה החתימה הנשמתית, כדי שכאן, אותו זיכרון גם שלהם עם אותו שואה וגם זיכרון של אותם הורים שעברו שואה יצור בהם את אותו החיבור.
וכאשר נוצרה אותה משמעות זו, אותו זיכרון למעשה הינו זיכרון שעובר בשלבים, מכיוון שכאשר אדם יצר את אותה המשמעות של: היה בשואה, וקיבל הורים שהיו בשואה לדוגמא, אותו אחד יצור את אותה המשמעות של אותם ההבנות בלשמור על הקיים.

מכיוון ששואה היוותה את אותו התהליך של: ייהרג ובל יעבור. של: לא לעשות דברים כאלה יותר, ואותם אלה היוו למעשה את אותו התהליך שהבריאה היוצרת יצרה את אותם התובנות כפי שהיה באותה מצרים העתיקה, שלאותו נפש אדם לא היה ערך.

לא היה ערך לאותו נפש אדם כפי שהיה אז, וכאשר אותם תהליכים יצרו את אותם התובנות למעשה אותו הזעזוע הגביר את ערך האדם, ואותו הזעזוע היה למעשה אותו הטרום תהליך של אותו הזעזוע שאמור ליצור מתוך אותם תובנות של עידן חדש.

מכיוון שאם אותו תהליך של שואה לא היה קורה, אותם מדינות היו יוצרים את אותו השקט, השלווה, ההתבוללות, המלחמות בתוכם לבי עצמם, וגם הם לא היו יודעים להכיר את אותו ערך האדם.
אותו אחד (היטלר) הינו שליח מאותו החושך, ליצור את אותו הזעזוע, ליצור את אותה ההארה, וליצור את אותם התובנות למען ידע יקום, למען הערכה תובן. למען אדם ידע לשמור על אדם אחר, למען אדם יבין שאדם לאדם רע ולא זאב. האם הבנת?

הבנתי, אבל זה מביא אותי לשאלה של: מה זה טוב ומה זה רע? בהבנה שלי ושל האנושות השואה הייתה דבר רע מאוד, אבל בדיעבד, לפי מה שאני מבינה עכשיו השואה הייתה טובה לאנושות, אז איך אתם מגדירים טוב, איך אני יכולה להבין מה זה טוב ומה זה רע?
שאלתך יפה, מכיוון שאם אנו לוקחים את אותם המצבים של אותו הרגש, כאשר אנו מדברים על אותו הרגש אנו מתחברים לאותם המצבים של אותו רגש, שאומר: מתו, נשרפו, משפחות שלמות, נכחדו, זה אותו חיבור אל הרגש.

אנו כאן באותו מצב של אותו חיבור לאותו האני הגבוה, ללא רגש. מתוך היגיון בלבד, ואם אנו לוקחים את הרגש, ומניחים את הרגש בצד, מכיוון שהרגש שייך לעידן אדמה ואותו תהליך זעזועי מקורו בעידן האדמה.
אולם אם אנו יוצרים את אותו התהליך המשמעותי ואומרים להיגיון: אם לא היה את אותה תקופת השואה, לא הייתה מדינת ישראל העם לא היה עם יהודי, וכל התורה מושתת על עם יהודי.

כל התורה מושתת על אותה ארץ שבה אותם האנשים היהודים יצאו מאותה מצרים העתיקה, והגיעו לאותה הארץ המובטחת. כל אותה התורה, מושתת על אותה ארץ זבת חלב ודבש שהינה אותו מקור חלום של נשמות רבות להגיע, לאותו מקום זה.

וכאשר אין את אותו החלום, אין למה לשאוף, אין למה ליצור תהליך.
וכאן הינו התובנה שאת צריכה ליצור את אותה המשמעות של: ליצור את אותו הרגש, וליצור את אותו התובנה, ובמקרה הזה לא לחבר אותם ביחד, מכיוון שאין בהם משמעות. האם הבנת.
הבנתי, אם כך השואה הייתה הייתה תכנית בריאתית?
אכן כן, אכן כן. עם כל הצער, עם כל הכאב ועם כל הרגישויות, אכן כן, זאת הייתה תכנית בריאתית. 
תודה לך.