תשובה– כאשר את נתת לאותו חושך את הקיום אצלך בחייך ובנשמתך. ויצאת מאותו קו אמצע של אותו כתר תפארת, יסוד ומלכות. אותו אור יוצא עבורך מאותם שמיים ומאיר אותך כפנס. וכאשר את והנך סגרת את הפנס באותו עץ ספירות זה שלך את למעשה נתת לחושך את הקיום.
את בידייך שלך בהבנותייך הנמוכות יצרת את אותה סגירת החושך.
הביני כדי לא להכנס לאותם מחוזות של חושך עלייך לעשות. כדי לא להכנס לאותם מחוזות של חושך עלייך ליצור. להיות בתעסוקה תמידית רוב זמן חייך. וכאשר אותם אלו יוצרים את אותו העיסוק הפנימי לאותו חושך אין את אותה הכניסה.
כאשר את מתנתקת מאותם הבנות של נוחות חיי יום יום. ובאותה עשיה פתאום נוצר אותו הנתק. לאותו חושך יש אכן את הכניסה. מכיוון שבמוחך לא יצרת הבנה חליפית. האם הבנת?